<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — בתי מדות בית שנים עשר</h1>
<h2>דף ד.</h2>
דבר הלמד מעניינו כיצד, (ויקרא י"ג מ') ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא, יכול יהיה טהור מכל טומאה, כשהוא אומר וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם, דבר למד מעניינו שאינו טהור מכל טומאה אלא מטומאת נתקים בלבד. פירוש, יכול יהא טהור מכל טומאה, כיון דבראש ובזקן לא מטמא שאת ובהרת, וגבי נתקים לא מטמא אלא במקום שער, ושער צהוב סימן טומאתו, וכיון דאין ראוי לגדל שם שער, וכשהוא אומר וכי יהיה בקרחת וגו', אלמא גלי דשאת ובהרת דטמאין בעור דטמאין שם, וא"כ על כרחך טהור מטומאת נתקים קאמר, ומה שאינו מטמא בשער לבן כשאר עור ובשר לפי שאין ראוי לגדל שער אבל במחיה ובפסיון ובב' שבועים מטמא כעור ובשר. דבר הלמד מסופו כיצד, (ויקרא י"ד ל"ד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם, משמע בית שיש בו אבנים ועפר ועצים, ובית שאין בו אבנים ועצים ועפר, כשהוא אומר (שם מ"ה) ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית, דבר הלמד מסופו שאין הבית מטמא בנגעים עד שיהא בו אבנים ועפר ועצים.
